<h1>העיטור אות פ' פקדון</h1>
<h2>דף כא:</h2>
[ב"מ מ"ג ע"א] המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן בצרורין וחתומין שנו רב מרי אמר בקשר משונה איכא דאמרי בעי רב מרי קשר משונה מהו תיקו ולא ישתמש בהן מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן אמר רב הונא אפילו נאנסו ורב נחמן אמר נאנסו לא אבל בההיא הנאה דאי מתרמי ליה זבינא דאית ביה רווחא זבין בהו הוה ליה עלייהו שומר שכר וחייב בגנבה ואבדה. ופסקי רבוותא כרב נחמן ודוקא דלא אשתמש בהו אבל אשתמש בהו הוו להו הלואה וקמו ליה ברשותיה וחייב באונסין. וקשיא ליה לרבינו אפרים מאי שנא מדמי אבדה דקיימא לן כרבי טרפון דאמר לפיכך אם אבדו חייב באחריותן ואף על גב דלא אישתמש בהו. ומשום האי קושיא איכא מרבוותא דדחו לה להא דרב נחמן ופסקי כרב הונא. ואיהו אמר דלא דמי דאבידה גופיה מעידנא דאשכחה הוה ליה עלה שומר שכר מדרב יוסף וקא מתהני פרוטה דרב יוסף אף על גב דלא מתהני מיניה וכי קא מזבין לה ואתהני מינה נפקא לה משומר שכר והוה ליה שואל אבל פקדון דשומר חנם הוא עליה ולית ליה ביה הנאה כי הוו זוזי ומתהני מינייהו מסקינן ליה משומר חנם לשומר שכר. וכללא דמילתא דלא מפקינן משומר חנם לשואל אלא משומר חנם לשומר שכר ומשומר שכר לשואל. וקשיא לן (יש כאן תוספת בש' והיא הגה ואינה במקומה [ואין נראין דברי האומ' שמרבינו אפרים הוא ואכמ"ל]) הניחא לרב יוסף אלא לרבה מאי איכא למימר (כאן שייך הגה דלעיל וז"ל. [ונראה דלאו] קושיא היא חדא דאיכא למימר דרבה כרב הונא סבירא ליה ולית הלכתא כחד מינייהו. ועוד בר מן כל דין ומכל דין הא בהדיא קאמרינן גבי דמי אבידה [דלטעמיה] דרבה לא מחייב ליה כרבי טרפון אלא בגניבה ואבידה אבל באונסין לא [וכרב] יוסף בלחוד הוא דמוקמי לה לפלוגתייהו באונסין כשואל ושמעת מינה דרבה דאמר שומר אבדה כשומר חנם דמי [כי] מפיק ליה גבי שומר (חנם) דמי אבדה לא מפקינן ליה אלא משומר חנם לשומר שכר כטעמיה דרב נחמן גבי המפקיד מעות אצל שולחני. ע"כ). והרב תירץ דדמי אבדה חכמים התירו לו להשתמש בהן ושוייה שואל אבל הכא מאן אשאל ליה סתמא אפקדינהו ניהליה ונהי דשרי ליה לאשתמושי בהו אבל שואל לא הוי עד דאשתמש בהו. ומסתברא דמי אבדה כי טרח אדעתא לאשתמושי בהו טרח וההיא שעתא אושולי אושלינהו ולצרכו ולצרכה קא מזבין הילכך הוה ליה שואל אבל הכא מאי קא עביד דלהוי שואל עלווייהו אדעתא דנטירותא קבלינהו ואי לא אשתמש בהו היכי הוי שואל. ולמעות אבדה נמי לא דמי דהא מותרין נינהו ולאשתמושי יהב להו אי בעי. והלכתא אי לא אשתמש שומר שכר הוא דהוי שואל לא הוי. חנוני כבעל הבית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר חנוני כשולחני והלכתא כותיה.
